אנשים רבים חווים התקפי פאניקה.
"הלב דופק במהירות, קשה לי לנשום, אין לי אוויר, אולי אני עומד למות, יש לי התקף לב" - אלו מחשבות שכיחות בזמן התקף פאניקה.
התקף פאניקה יכול להרגיש כמו מצב חירום של התקף לב.
הגוף נכנס למתכונת חירום, והאדם מרגיש שהוא על סף איבוד שליטה או מוות, אך למעשה מדובר בפחד בעוצמה חזקה.
החרדה גורמת לתופעות פיזיות כמו הזעה, כאבים בחזה, דופק מואץ ותחושת אימה.
לא פעם מגיעים אנשים במצבים כאלו לבית החולים בתחושה וודאית שהם על קצה החיים, כאשר בפועל התופעה שהם חווים היא- התקף חרדה.
התקפי החרדה יכולים לקרות לכל אדם ללא קשר לגילו, מינו ועיסוקו.
הם יכולים להופיע ובכל זמן או מקום- שאתם לבד בבית, בנופש משפחתי או אפילו בנהיגה.
כולנו חשים חרדה לעיתים וטוב שכך, מטרתה היא לשמור עלינו מפני איום ממשי.
הבעיה מתחילה כשמנגנון החרדה (מצב "לחימה או בריחה") מופעל בזמנים בהם אין איום ממשי על חיינו.
כאשר אנחנו מפרשים סיטואציה כ'מצב חירום', מופעלת אזעקה והגוף נכנס ל"פעולה מיידית" שהיא לא פרופורציונאלית לאיום בפועל.
ניתן לומר שהתקף חרדה הינו "באג" או "התראת שווא" בפרשנות של המציאות כמסוכנת מאוד, שבפועל היא אינה כזו.
לדוגמא- דנה רואה אנטנה סלולרית וישר קופצת אצלה החרדה מפני 'מחלה נוראית'.
איתמר צריך לדבר מול קהל, אך מנגנון החרדה מופעל בעוצמה רבה, למרות שברור לו שלא מדובר בעניין של חיים או מוות.
לסיכום, התקפי החרדה הם רגעים מידיים וקצרים יחסית של פחד עוצמתי מאוד, שעשויים להרגיש כמו התקף לב או איבוד שליטה.
לרוב התקף הפאניקה מגיע לשיאו לאחר 5-10 דקות, וחולף לאחר כ- 20 דקות, אך במקרים מסוימים הוא נמשך עד 40 דקות.
האם התקפי חרדה הם דבר נפוץ ?
בשנים האחרונות שכיחות התקפי החרדה עלתה מאוד.
אורח החיים המערבי, אשר מעודד הישגיות, השוואתיות בלתי פוסקת ותובענות חומרית, הגדיל מאוד את שכיחות ההפרעה.
יחד עם זאת, גורמים חיצוניים שונים, כגון- מגפת הקורונה, מלחמות, משבר כלכלי וכדומה מעלים את היקף התופעה עוד יותר.
קצת על מה שקורה בגוף בזמן התקף: הקשר בין חרדה, לבין מערכת הסימפתטית והמערכת הפרה-סימפתטית
מערכת העצבים האוטונומית, הינה מערכת שתומכת בפעולות בסיסיות של האדם. מערכת זו מורכבת משני תתי-מערכות:
1. מערכת העצבים הסימפתטית- פועלת בתגובה מיידית כאשר היא מזהה מצבי חירום.
במצבים אלו, אדרנלין מופרש ומניע את האדם לפעולה – קפא, הילחם או ברח (fight, flight or freeze).
2. המערכת הפרה-סימפתטית- היא מערכת הפוכה ופועלת בזמן אכילה, שינה ומצבי רוגע.
היא אחראית על האטת הפעילות הגופנית במצבי לחץ, ומעכבת את מערכת העצבים הסימפתטית.
במצב של התקף פאניקה, המערכת הסימפתטית נכנסת לפעולה למרות שאין כל סיכון ממשי באופק וגורמת לאדם לקפוא, להילחם או לברוח.
מה התסמינים להתקפת פאניקה?
התקפי פאניקה מסווגים לשתי קטגוריות ברורות:
התקפי פאניקה צפויים, ובלתי צפויים.
התקפי פאניקה צפויים- קשורים לפחד ספציפי, כמו פחד מטיסה.
התקפי פאניקה בלתי צפויים- אין שום גורם או רמז לכאורה, והם עשויים להופיע בפתאומיות.
התקף פאניקה מאופיין בארבעה או יותר מהתסמינים הבאים:
דפיקות לב או דופק מואץ
הזעה
רעידות בגוף
תחושות של קוצר נשימה או חנק
כאבים או אי נוחות בחזה
בחילה או כאבי בטן
תחושת סחרחורת, חוסר יציבות, או חולשה
תחושת ניתוק מהמציאות או ניתוק מעצמך (דה-פרסונליזציה)
פחד לאבד שליטה או להשתגע
פחד למות
קהות או תחושות עקצוץ, נימול (פרסתזיה)
צמרמורת או גלי חום
התסמינים עשויים להותיר אתכם תשושים ומפוחדים גם לאחר ההתקף, ומזכירים בעיות רפואיות גופניות מסכנות חיים.
חשוב לציין, כי יש להיבדק אצל רופא שיוודא שאכן מדובר בהתקפת פאניקה ולא בעיה רפואית אחרת.
אז מה לעשות כשיש התקף חרדה?
6 דרכים שיכולות לעזור לפני פנייה לטיפול מקצועי.
1. לזוז, להיות אקטיביים- אמנם התנועה קשה ולעיתים ההתקף גורם לקיפאון, אך כדאי לשחרר שרירים, להזיז את עצמנו או אפילו לצאת לריצה, הליכה וכל פעילות אחרת.
הפעילות מסמנת שאנחנו לא באמת במצב מסכן חיים, הלב והנשימה יכולים לעמוד בזה.
2. מיינדפולנס או התמקדות בהווה - נסו להעביר את תשומת הלב שלכם לכאן ועכשיו:
פתחו את האוזניים והקשיבו למתרחש סביבכם.
הסתכלו אל נקודה שנמצאת לפניכם ואט אט הרחיבו את זווית הראייה, עד למצב של תמונה פנורמית רחבה.
הרגישו את מגע הרגל על הקרקע.
התרכזו בפשטות בדבר הספציפי שאתם עושים כרגע.
החושים והגוף יכולים לשמש לכם כעוגן לחזור אל ה'כאן ועכשיו'.
3. שיחה עם חבר/ה- שיחת עידוד לא רק מסיחה את דעתכם מהחרדה, אלא גם נותנת ביטחון שיש מישהו איתכם.
4. נשמו רגיל- לא לנסות להרגיע את עצמכם, הגוף יודע מתי לנשום לאט או מהר תנו לו חופש ומרחב (בטיפול בקליניקה נעשה דברים אחרים)
5. זרמו עם ההתקף- תדמיינו שהוא זורם לכם בגוף ויוצא, הניסיון להתנגד אליו ולהדוף אותו עלול להכניס לחרדה גדולה יותר- קבלו אותו וחכו שיעבור.
6. זכרו- אף אחד לא מת מהתקף חרדה, ופחות מ- 1% התעלפו ממנה – הגוף שלך יכול להתמודד עם זה!
עם זאת, אין להסתפק בדרכים האלו, וחשוב לטפל בהפרעה באופן יותר יסודי.
אם בעקבות התקפי חרדה אתם נמנעים מפעילויות שונות, ונכנסים לחרדה מפני ההתקף הבא, רצוי לפנות לאבחון וטיפול.
כאשר התקפי הפאניקה מגיעים לעיתים תכופות, חשוב לפנות לטיפול על מנת שלא תהיה החמרה במצב.
בטיפול אנחנו נזהה את דפוסי החשיבה השליליים, נלמד לפרש אותם בצורה מאוזנת יותר ואדפטיבית למציאות.
אז אם אתם סובלים מהתקפי חרדה צרו איתי קשר, ואעזור לכם להשתחרר ממנה.