חרדה חברתית ופחד קהל
חרדה חברתית ופחד קהל – מה קורה לנו שם ואיך מתגברים?
חרדה חברתית היא אחת ההפרעות השכיחות ביותר, וכ-7 מכל 100 אנשים שחיים בעולם המערבי סובלים ממנה.
חשוב להבין שכולנו מרגישים תחושות של בושה או מבוכה בסיטואציות מסוימות, אך כאשר הבושה הופכת לחרדה שגורמת לנו להימנע מסיטואציות מסוימות ופוגעת בתפקודינו היומיומי, רצוי מאוד לטפל בה כי בהחלט אפשר להשתחרר ממנה.
מה גורם לחרדה חברתית?
החרדה החברתית מאופיינת בפחד להיות מובכים או חסרי אונים בסביבה שבאופן אובייקטיבי, אינה מאיימת עלינו.
אנשים הסובלים מחרדה חברתית עלולים לחוות את עצמם כמוזרים וכמי שאנשים אחרים שופטים ובוחנים אותם, ללא הפסקה.
פרשנות זו תצוץ אצלם במהלך אינטראקציות חברתיות, כאשר הם אוכלים ושותים בנוכחות אנשים אחרים, בדיבור מול קהל, כאשר הם מביעים את דעתם בקבוצה, ובמצבים נוספים.
הפחד מכך שאנשים שופטים ובוחנים אותנו הוא אחד מעיוותי החשיבה הבולטים ביותר בחרדה החברתית, שבבסיסה יושב החשש שלא נצליח לענות על שאלות כראוי, או הבושה שאנשים יראו אותנו חסרי מענה.
עוד גורם שמעלה את מפלס החרדה הוא הרצון להגיע לתוצאה מושלמת שטומן בחובו את החשש מכישלון. ולכן, ניתן לומר כי אנשים עם נטייה לביקורת עצמית גבוהה ופרפקציוניזם, עלולים לסבול מחרדה חברתית ופחד קהל.
מה הנזקים של חרדה חברתית?
הפגיעה המשמעותית של החרדה החברתית היא בצמצום של חוויות החיים בעקבות הימנעות מסיטואציות אשר מעוררות בנו את תחושת החרדה.
לדוגמה: חרדה תפגע בהתקדמות של אדם לתפקידים שבהם יהיה עליו להימצא במרכז הבמה או להציג פרזנטציות, ובמוכנות של אותו אדם לעבור למקום עבודה נחשק יותר, אם הדבר דורש את הצגת כישוריו בפני מספר אנשים.
פחד קהל
חרדת קהל הינה 'חרדה חברתית ספציפית' נפוצה מאוד.
אולי אתם מכירים את זה שמבקשים מכם להעביר מצגת בלימודים, ללמד קולגות חומר מקצועי, או אפילו לספר על עצמכם מול קבוצת אנשים, ואז, רק מעצם המחשבה על זה הלב מתחיל לדפוק בחוזקה, ואתם ממש לא רוצים לעשות את זה.
"חרדת קהל" הינה מושג סובייקטיבי המשתנה מאדם לאדם, כאשר יש כאלו החווים חרדה משיחה עם מספר אנשים בודדים, ואחרים שחווים זאת רק באולמות הומי אדם.
התסמינים לחרדה חברתית ופחד קהל:
-
אחד או יותר מהסימפטומים הגופניים - הזעה, גלי חום, דופק מואץ, רעידות, בחילות, הסמקה, גמגום, קשיי ריכוז ובלבול.
-
הימנעות ממגעים חברתיים, כגון מסיבות, אירועים משפחתיים גדולים, ניהול שיחות חולין.
-
השפלת מבט, דיבור בקול חלש.
-
קושי ביצירת אינטימיות, חשיפה רגשית ושיתוף.
-
הימנעות מבקשת עזרה.
-
חשש משיחה עם בעלי סמכות.
-
הבעה של עמדה אישית או הצבת גבולות.
-
בושה מאכילה בפני אנשים.
-
חשש מדחייה שמוביל לקושי להתעמת עם אחרים.
-
בחירת בגדים לא בולטים כדי לא למשוך תשומת לב.
-
העדפת דרכים צדדיות שהן פחות עמוסות באנשים.
-
תכנון מוגזם של מה להגיד, כיצד לומר את הדברים, וחשש שלא נצליח לענות כראוי.
-
פנייה למעסיק (ובמקרים מסוימים גם לבן זוג) רק בכתב, כדי להימנע מדיבור עמו.
המחשבות האופייניות לסובלים מחרדה חברתית:
-
"אני אישמע טיפשי בעיניהם"
-
"הם רואים על הגוף שלי שאני לחוץ"
-
"אני מזיע, מגמגם ולא ברור, וכולם רואים את זה", ועוד.
איך אפשר להתגבר על חרדה חברתית?
הימנעות ממצבים חברתיים אשר יוצרים את הלחץ והחרדה, אמנם תמנע את הבעיה באופן זמני, אך היא לא תפתור אותה.
חשוב לדעת שחרדה החברתית בהחלט ניתנת לטיפול, וכשהחרדה יורדת אנחנו יכולים להנות הרבה יותר במפגשים חברתיים.
אחת הדרכים היעילות לטיפול בה היא טיפול קוגניטיבי- התנהגותי (CBT)
בטיפול נתמקד בשינוי דפוסי מחשבה הגורמים לחרדה, תוך כדי קבלה של רגשות הפחד.
שינוי המחשבות והאמונות, בשילוב חשיפה מבוקרת אל הגורמים שמעוררים את החרדה, יורידו את רמת החרדה ויאפשרו לבנות דימוי עצמי נכון וגבוה יותר.
הטיפול בחרדה חברתית הוא קצר יחסית, (לרוב נמשך חודשים בודדים), והוא מקנה למטופל כלים להמשך עבודה עצמית לשחרור מגורמים נוספים המעוררים אצלו את ההפרעה.
לתיאום פגישת הכירות ולהתחלת הטיפול בחרדה חברתית
השאירו כאן את הפרטים ואחזור אליכם בהקדם.