כשבינה מלאכותית מנסה לרפא את הנפש: 7 המלכודות השקטות שאתם חייבים להכיר

ל

הנגישות של כלי AI הופכת אותם לכתובת הראשונה של אנשים רבים המנסים להקל על מצוקה רגשית. אלא שדווקא בתחום בריאות הנפש, השילוב בין המנגנון הטכנולוגי למנגנון הפסיכולוגי האנושי עלול לייצר עיוותים מסוכנים.

הנה 7 בעיות והטיות מרכזיות מהקליניקה ששווה להכיר:

1. הטיית מידע שמוזן

ה-AI ניזון אך ורק מהמידע שאתם מזינים לו באותו הרגע.

אם תספרו לו שאתם סובלים מחרדות ותצביעו על אירוע מסוים מהעבר, הוא יכייל את עצמו לנקודה הזו ויסביר את הכל דרך הפריזמה הספציפית הזו.

הוא יתעלם לחלוטין מאירועים אחרים, משמעותיים לא פחות, שאתם פשוט לא חשבתם שהם קשורים ולא שיתפתם- מה שיוצר אבחון חלקי ומטעה.

2. עיוות בשל "הטיית קוד" (פוליטיקלי קורקט)

זה בעיניי העיוות הגדול מכולם, הצ'אטים מתוכנתים מראש לעקרונות של בטיחות ותקינות פוליטית. הבעיה מתחילה כשהצנזורה הזו גוברת על האמת האובייקטיבית ויוצרת מודל סיבתיות כוזב.

דוגמה מהשטח: דמיינו שובר קופות קולנועי ענק (כמו "האודיסאה" של נולאן) שנכשל בקופות ומכניס רק 600 מיליון דולר במקום מיליארד, בגלל שהקהל מחה והצביע ברגליים נגד שינוי האתוס הקלאסי.

ה-AI, שמתוכנת לא לייצר אמירות "לא תקינות פוליטית", יסרב לרשום את הסיבה האמיתית לכישלון. הוא ימציא הסבר חלופי ומתחשב, כמו "בעיות תזמון ושיווק".

העיוות הזה מייצר לולאת משוב שלילית. הסרט הבא ייכשל שוב, ה-AI ימציא סיבה מופרכת עוד יותר, ויווצר שרשרת אינסופית של טעויות.

בטיפול נפשי, עיוות כזה של סיבה ותוצאה כדי "להיות נחמד" עלול לקבע דפוסי חשיבה מוטעים ומנותקים מהמציאות האמיתית של המטופל.

3. חוסר הבנה מוחלט של מנגנון הספק

מחשבות טורדניות וחרדה אינן סתם אוסף של סימפטומים יבשים; הן מבוססות על ספק אינסופי וצורך בשליטה.

אדם שנמצא בלולאת חרדה לא באמת מחפש מידע יבש, הוא מחפש ודאות מוחלטת (שאינה קיימת במציאות).

ה-AI מתוכנת למצוא את התשובה הסבירה ביותר לפי סטטיסטיקה, ולכן הוא מחמיץ לחלוטין את הדינמיקה הפסיכולוגית של הספק הכפייתי ומזין אותו מבלי משים.

4. הפיכת ה-AI לכלי הרגעה ומלכודת אישור

במקום לחפש בגוגל, אנשים המתמודדים עם חרדה מתחילים לשאול את הצאט שוב ושוב באופן אובססיבי:

"האם המחשבה הזו אומרת עליי משהו רע?"

"האם המצב שלי נורמלי?"

"אולי אני באמת מסוכן לסביבה?"

תוך זמן קצר, החיפוש כבר אינו עוסק בפתרון הבעיה, אלא בניסיון להשיג אישור שהכל בסדר.

הזמינות האינסופית של ה-AI משמשת כ"קביים" שמזינים ומלבים את המחשבות הטורדניות במקום להפחית אותן.

5. הגברת חרדה בשל "תסמונת האבחון החמור"

כאשר משתמש מתאר את מחשבותיו החודרניות או החרדתיות באופן גולמי ומבוהל, ה-AI משווה את התיאור היבש למאגרי המידע הרפואיים שלו.

מכיוון שהוא לא מבין את דפוס החיפוש האופייני למצבי חרדה, הוא עלול להסיק בטעות שמדובר בפסיכוזה או בהפרעת אישיות קשה- תשובה קרה שעלולה להקפיץ את רמת החרדה של המשתמש לשמיים.

6. אשליית קשר ותחושת ביטחון מזויפת

הצאט זמין 24/7, זוכר היסטוריית שיחות ומגיב בטון אמפתי, מכיל ומותאם אישית.

קל מאוד ליפול לאשליה שיש שם "מישהו שמכיר אותי ומבין אותי". זו תחושה מטעה ומסוכנת, בסופו של דבר מדובר במחשב ובאלגוריתם, ולא בקשר אנושי טיפולי שיכול להחזיק, להכיל ולראות את האדם שמולו באמת.

7. טריגרים מודרניים: חרדת פרטיות ופרנויה של "גניבה"

הטכנולוגיה עצמה מייצרת מרחבים חדשים שהחרדה והמחשבות הטורדניות יכולות להיאחז בהם:

א. חרדת פרטיות: משתמשים שמשתפים את המחשבות הכי כמוסות והמבוהלות שלהם מול המסך, ואז נשאבים ללולאת חרדה חדשה-

 מי שומר את המידע? לאן הוא מגיע? האם ישתמשו בזה נגדי?

ב. "אפקט המתחזה"- פרנויה של גניבה ספרותית: שימוש לגיטימי לחלוטין ב-AI לעריכת דקדוק או ניסוח של עבודה או פרויקט עלול להצית שאלות טורדניות כמו-

אולי זו כבר לא העבודה שלי? אולי רימיתי? אולי גנבתי רעיונות של מישהו אחר?

לסיכום, בינה מלאכותית היא כלי נהדר ולעיתים קרובות גם עוזרת ממש, אבל היא פשוט לא מבינה לגמרי את הנפש האנושית.

בלי מודעות להטיות האלו, ה-AI עלול להפוך למלכודת שמזינה את החרדה במקום להרגיע אותה.

שום אלגוריתם (לפחות כרגע) לא יכול להחליף את עבודת השטח, את הקשר הרגשי, הרגישות, העין והאינטואיציה של מטפל אמיתי.

אז אם אתם סובלים מחרדה קשה לאורך זמן צרו איתי קשר, ואעזור לכם להשתחרר ממנה.